אחידטקס נצרת עילית (1977) בע"מ ואח' נ' שרות לחקלאי צדוק בע"מ ואח'

פסק דין

בפני תביעה ותביעה שכנגד.

התובעת התקשרה עם הנתבעת/התובעת שכנגד, באספקת וילונות צד למשאיות עבור הנתבעת, לרבות הציוד הנלווה לוילונות, כגון: אבזמים, מותחנים והדפסה דיגיטלית על גבי הוילונות של הלוגו הנדרש.

לטענת התובעת, לא עמדה הנתבעת בהתחייבויותיה ולא שילמה את מלוא התמורה בגין הוילונות בסך 65,964 ₪ כאשר אין חולק, כי שולם ע"ח הוילונות סך של 20,000 ₪ ביום 18.9.07 (סה"כ העיסקה 85,964 ₪).

הנתבעת/התובעת שכנגד טוענת לעומת זאת, כי התובעת לא עמדה בהתחייבויותיה וכי בוילונות התגלו ליקויים עליהם התלוננה עד ביטול כולל של העיסקה, כפי שהוחלט בין הצדדים ולטענתה ביטול העיסקה כלל גם השבה של אותו סכום אשר שולם ע"ח העיסקה בסך של 20,000 ₪.

בסעיף 10 לכתב ההגנה תתי סעיפים 10.1 ו- 10.2 מפרטת הנתבעת את הליקויים שהתגלו בוילונות:

1.התקנת גלגלת ומותחנים בוילונות בצבע מתכתי בעוד היא עמדה על כך שהגלגלת והמותחנים יהיו אך ורק בצבע שחור עפ"י דוגמא שהוצגה ע"י הנתבעת (דוגמא שהובאה על ידה לביהמ"ש ואף הוצגה בביהמ"ש בישיבת ההוכחות).

2.הוילונות הגיעו עם הדפסה על רקע כחול על גבי וילונות בצבע בהיר "באופן שכמעט כל שטח הוילון צבוע בכחול (למעט הלוגו) במקום לבצע הדפסה של הלוגו של הנתבעת בצבע לבן ע"ג וילונות שיוצרו מלכתחילה בצבע כחול. בפועל התברר תוך זמן קצר, כי החלו קילופים של הצבע בחלק העליון של הוילונות שהותקנו ובאזורים שבהם מותקנים המותחנים".

עקב קיומם של קילופים אלה שהשאירו סמני שחיקה לבנים, טענה הנתבעת, כי דין העיסקה להתבטל ומשכך גם דין התביעה כולה להידחות.

הנתבעת טוענת השבה מלאה של הסכום ששילמה ע"ח העסקה בסך 20,000 ₪ וכן דורשת פיצוי בגין אובדן ימי העבודה שנדרשו לפרק את הוילונות שהופקו ע"י התובעת ולהרכבת וילונות שבסופו של דבר הוזמנו מספק אחר במקומם, עפ"י קבלה שהוצגה.

לטענת הנתבעת/התובעת שכנגד, כל אחד מ- 11 הרכבים עליהם הורכבו הוילונות הושבתו למשך כחצי יום לצורך פירוק הוילונות וכן לחצי יום לצורך התקנת וילונות חדשים ע"י ספק אחר והיא מעריכה את הפסדיה בגין אובדן ימי עבודה בסכום נומינאלי של 35,000 ₪ ובצירוף ריבית והצמדה מיום הפירוק 37,940 ₪. בעניין זה הוגש תצהיר של מנה"ח מטעם הנתבעת.

זהו גדר המחלוקת בין הצדדים כעולה מכתבי הטענות והמסמכים הנלווים.

בישיבת ביהמ"ש מיום 26.1.10 נתחמו הפלוגתאות בין הצדדים והוצע לסיים את התיק בדיון סופי, לאחר שההצעה נבחנה ולאור הגשת תצהירים וחוו"ד ביקשו הצדדים, כי התיק ישמע בראיות והתיק אכן נשמע בישיבת הוכחות ביום 10.10.11 כשהצדדים סיכמו בכתב ובע"פ בישיבה מיום 23.10.11.

לאחר עיון בסיכומיהם, במסמכים שהגישו, בחוו"ד של המומחים מטעם שני הצדדים והתמונות הצבעוניות שצורפו לסיכומים, עפ"י בקשתי, ביחס למצב הוילונות וכמובן תוך ניתוח עדויות הצדדים אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה העיקרית להידחות. דין התביעה שכנגד להתקבל בחלקה.

להלן נימוקי ביהמ"ש בהגעה לתוצאה האמורה תוך התייחסות לראיות הצדדים:

1.מחלוקת חזיתית התגלתה בין גירסאות הצדדים ביחס לפגישה שנערכה בין הצדדים ביוני 08, דהיינו כשנה לאחר אספקת הוילונות. אין חולק, כי הייתה התכתבות עוד קודם לכן והיא הוצגה ביחס לאי שביעות רצונה של הנתבעת ממצב הוילונות וצבע המותחנים (נירוסטה) וחוסר שביעות רצון זה נאמר גם בע"פ, עד שבסופו של דבר נפגשו הצדדים. פגישת הצדדים הייתה ברמה הגבוהה ביותר, באופן שמצד התובעים הגיעו המנכ"ל דאז, מר חצור, מלווה במר משה אילן, ומצד הנתבעת היה המנכ"ל מר צדוק וכן מר אפי גילור, אחד מעובדי הנתבעת.

יש לציין, כי ביהמ"ש שמע את גירסתם של שלושת המעורבים בפגישה. מר אפי גילור לא הוזמן לעדות.

בישיבה זו, ויש לזכור כי מדובר בשנה לאחר אספקת הוילונות, הגיעו למעשה הצדדים לידי הסכמה מסוימת, כאשר לגבי חלק אחד לפחות התגלתה מחלוקת. ההסכמה הייתה שלמעשה הוילונות יפורקו מ- 11 המשאיות ויתואם בין הצדדים מועד על מנת שהתובעת תוכל להגיע ולקחת את הוילונות לחזקתה. המשמעות המעשית של ההסכמה הזו, הייתה למעשה ביטולה של העיסקה וויתור של התובעת על אותו סכום אשר נתבע היום בתביעתה העיקרית, בסך של 65,964 ₪ וכמובן וויתור מצד הנתבעת על הסכום הנתבע על ידה במסגרת התביעה שכנגד בגין אובדן ימי עבודה שנדרשים לצורך פירוק הוילונות והרכבתם של וילונות אחרים מספק אחר.

המחלוקת היחידה למעשה נגעה באותה מקדמה בסך של 20,000 ₪.